העסקת עובדים זרים :
עובדים זרים זכאים לאותם זכויות ותנאי עבודה להם זכאים עובדים ישראלים בישראל אך, יחד עם זאת, ישנן הוראות חוק ספציפיות המסייגות או מוסיפות על החוקים הבסיסיים, לעניין העסקת העובד הזר .
המשרד מעניק ייעוץ והדרכת המעסיק בהתאם לענף המשק בו הוא מעסיק את העובד, בהתאם להיתרי אשרות העבודה וארץ מוצא העובד.
ובכלל זה הנחיות בעניין עריכת הסכמי העסקה מול העובד הזר, פיקדונות, אשרות עבודה וכדומה.
בענף הסיעוד – המשרד נותן מענה למשפחות סיעודיים לצורך קבלת היתר העסקת עובד זר ובכל שלבי העסקתו . בסיום יחסי העבודה מתקשים מעסיקים רבים לחשב את כל התשלומים המגיעים לעובד הסיעודי ופונים למשרדנו לתחשיב גמר חשבון חוקי ומסודר הלוקח בחשבון תא כל הזכויות הספציפיות של המעסיק בענף.
העסקת עובדים זרים במשק בית,/מסעדות/בתי מלון/בנייה/ בתי קפה .
העסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם וקבלני שירות :
הגשת בקשות לרישיון קבלני כוח אדם וקבלני שירות. ייצוג משפטי בגין העסקת עובדים ללא רישיון והיתרים כנדרש .
העסקת עובדים זרים
העסקת עובדים זרים בישראל מוסדרת בחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991
העסקת עובדים זרים שלא בהתאם לחוק, מהווה עבירה פלילית שהעונש עליה הינו כתב אישום פלילי, הרשעה פלילית, קנסות גבוהים עונשיים או מנהלים ולעיתים אף מאסרים.
החוק מגדיר עובד זר כ "עובד שאינו אזרח ישראל או תושב בה" קרי: אדם המגיע למדינה שאינו אזרח בה על מנת לעבוד ולהתפרנס.
אוכלוסיית העובדים הזרים נחלקת למספר קבוצות כאשר העיקריות שבהן:
- עובדים זרים אשר נכנסו לישראל כחוק קרי: דרך תחנת הגבול שקבע שר הפנים לפי סעיף 7 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב -1952 ("חוק הכניסה לישראל"). עובדים אלה קיבלו ממשרד הפנים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול היתר כניסה, שהייה ועבודה בארץ.
ההיתר מסדיר את עבודתם בענף משק מסוים ואצל מעסיק ספציפי .
למשל: עובד זר בענף הסיעוד שהגיע לארץ על מנת לעבוד כמטפל סיעודי אצל אדם מסוים.
לעובדים אלה מותר לעבוד אך ורק באותו הענף ואצל אותו מעסיק ספציפי וחל איסור להעסיקם אחרת.
- מסתננים אשר נכנסו לישראל שלא כחוק לאחר שנאלצו לברוח מארץ מוצאם מחמת העובדה שנשקפת סכנה לחייהם בגבולותיה.
המדינה מכירה בהם כפליטים או מבקשי מקלט ומנפיקה להם אשרת שהייה ועבודה מסוג 2(א)5 או 2(א)2 לפי חוק הכניסה לישראל . רישיון זה מותנה בעזיבתו של המסתנן את הארץ, במועד שנקבע בפס"ד חלוט או, בהודעה ממנהל רשות האוכלוסין של משרד הפנים.
- עובדים פלסטינאים – שמקום מגוריהם הקבוע הינו משטחי האזור ורצועת עזה ויריחו ואינו רשום במרשם האוכלוסין. העסקתם מוסדרת בנהלים, בהתאם לענף בהעסקתם ותשלום זכויותיהם מתבצע באמצעות הממונה .
היתר להעסקת עובד זר / אשרת עבודה בישראל
אין להעסיק עובד זר אלא אם הנ"ל מחזיק באשרת עבודה כדין, בתוקף ובהתאם לתנאים המצוינים בה.
מעסיק עובד זר שלא כאמור לעיל – עובר עבירה פלילית ויהא צפוי לענישה פלילית ומנהלית.
החובות החלות על מעסיקי עובדים זרים
על המעסיק להעסיק את העובד הזר בהתאם לכלל חוקי העבודה וחוקי המגן החלים על העסקת עובדים ישראלים במדינת ישראל.
עובדים זרים זכאים לכל הזכויות להם זכאים עובדים ישראליים, על פי חוק.
בנוסף, זכאים לזכויות נוספות בהתאם לחוק עובדים זרים.
עריכת חוזה עבודה לעובד הזר
טרם העסקת העובד הזר, על מעסיק חלה החובה להתקשר עימו בחוזה עבודה בכתב, בשפה שהעובד הזר מבין .
בחוזה יש לפרט את תנאי העבודה של העובד, כפי שהוסכמו בין הצדדים (בהתאם לחוקי העבודה) וכן את הפרטים הבאים:
- זהות המעסיק וזהות העובד הזר
- תאריך תחילת העבודה ואם החוזה לתקופה קצובה – יציין מהי תקופת העבודה
- תיאור תפקידו של העובד
- פירוט שכרו של העובד(בשים לב לשכר מינימום), מרכיביו ומועדי תשלומו
- רשימת ניכויים מותרים משכר העבודה של העובד
- תשלומים של המעסיק ושל העובד הזר בגין תנאיו הסוציאליים של העובד הזר
- אורכו של יום העבודה הרגיל או שבוע העבודה הרגיל של העובד הזר לרבות מהו יום המנוחה השבועי שלו
- תנאים לעניין היעדרות בתשלום כגון: ימי חופשה, ימי מחלה, ימי חג
- חובותיו של המעסיק כלפי העובד
- פרטי ממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה לצורך הגשת תלונה כנגד המעסיק על הפרות של תנאי העסקתו
- באם העובד מתגורר אצל המעסיק בתקופת עבודתו – יפרט המעסיק מקום המגורים ותנאיו בהתאם לדרישות החוק והתקנות.
על המעסיק מסור לעובד הזר העתק מחוזה העבודה ואת החוזה המקורי לשמור בעסק.
חוזה עבודה ערוך כדין מייתר את חובת מסירת ה"הודעה לעובד" לעובד הזר, אלא אם כן, חלים שינויים בתנאי העסקה.
ביטוח רפואי/בריאותי לעובד זר
חוק הביטוח הממלכתי, תשנ"ד – 1994 אינו חל על עובדים זרים .
לפיכך, עובדים זרים אינם זכאים לקבל שירותים רפואיים על חשבון המדינה.
בשל כך, עובדים זרים רבים שאינם מבוטחים, אשר חלו במחלה או נפצעו נותרים ללא טיפול שכן אינם פונים לקבלת טיפול רפואי פרטי, בשל עלותו הגבוהה.
חוק עובדים זרים מחייב את המעסיק לבטח את העובד הזר בביטוח רפואי, על חשבונו, למשך כל תקופת עבודתו אצלו.
המעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד הזר, סכום שהוציא עבור הביטוח הרפואי, בשיעורים המפורטים בתקנות לחוק.
הפרשות לקרן פנסיה / הפרשות לקרן פיצויי פיטורים /פיקדונות עובדים זרים
בדומה להעסקת עובד ישראלי – מעסיק יבצע הפרשות לקרן פנסיה וקרן פיצויי פיטורים גם עבור העובד הזר .
במקרה של העסקת מסתנן/פליט – יפקיד עבורו המעסיק, מידי חודש בחודשו, פיקדון בסכום השווה ל-16% משכר עבודתו של המסתנן, עבור אותו חודש שבעדו משולם הפיקדון, במועד שבו על המעסיק לשלם את שכרו של המסתנן בהתאם לחוק.
הפיקדון ישולם מכיסו של המעסיק בלבד שכן, בוטל ניכוי של סכומי פיקדון משכרו של המסתנן (חלק עובד) ומיום 23.4.2020 אין לנכות משכרו של מסתנן סכומי פיקדון כלשהם.
חובת ההפרשה לפיקדון חלה מחודש העבודה הראשון של המסתנן.
כספי הפיקדון יופקדו לחשבון ייעודי אשר ייפתח לעובד המסתנן ע"י רשות האוכלוסין וההגירה.
על המעסיק להפקיד את הפיקדון מידי חודש, באופן מקוון, באמצעות טפסים רלוונטיים באתר הרשות.
לצורך הבטחת יציאתם של המסתננים, קובע החוק שהמסתנן יוכל למשוך את כספי הפיקדון (בניכוי עמלות ומיסים) רק כאשר יעזוב את הארץ לצמיתות בתום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל.
הלכה למעשה, 10 ימים לפני יציאתו, יגיש המעסיק לרשות בקשה לשחרור הפיקדונות והכספים יועברו לידיו של העובד, רק בעת היציאה מהארץ, לאחר הבידוק הביטחוני וביקורת הגבולות בשדה התעופה בן גוריון (עמדת בנק מזרחי).
כספי הפיקדון יבואו במקום הפרשות לקרן פנסיה ופיצויי הפיטורים.
ניכוי הוצאות מגורים לעובד הזר
מעסיק אשר לצורך ביצוע עבודתו מלין את העובד הזר אצלו – רשאי לנכות משכרו של העובד הזר סכום להחזר הוצאות שהוציא עבור המגורים ועבור ההוצאות הנלוות למגורים (חשמל מים ארנונה) בשיעורים שנקבעו בתקנות לחוק ובהתאם לענף העסקת העובד.
סמכויות מפקחי משרד הפנים רשות האוכלוסין / ביקורת מפקחים במקום העבודה
הפרעה למפקח במילוי תפקידו / אי מילוי דרישת מפקח
למפקח קיימת סמכות להיכנס בכל עת סבירה, למקום עבודה, שיש יסוד סביר להניח שבו מועסק/ים עובד/ים זר/ים ובלבד שמטרת הכניסה למקום העבודה הינה בדיקת קיום חובותיו של המעסיק כלפי העובד הזר.
מפקח יעשה שימוש בסמכויותיו אלה רק בעת מילוי תפקידו, כאשר הוא לובש בגדי מפק, עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ומחזיק בידו תעודת מפקח חתומה בידי שר הפנים.
יש לשים לב – שכאשר הכניסה לבית או שטח פרטיים – למפקח אין כל סמכות להיכנס ללא רשות הבעלים, אלא באמצעות צו שופט בית משפט שלום המתיר לו כניסה למקום.
המפקח רשאי לחקור בעניין קיום חובותיו של המעסיק כלפי העובד הזר בכל דרך סבירה בנסיבות העניין .
המפקח רשאי לדרוש ממעסיק מידע ומסמכים הנוגעים להעסקת העובד וזר ורשאי לחקור את המעסיק, את העובד וכל אדם אחר שיכול לשפוך אור על העסקת העובד הזר.
מעסיקים רבים שמים מכשולים בפני המפקח בכך שלא מאפשרים כניסתו, לא ממלאים אחר דרישותיו, מבריחים את העובדים, לא ממציאים מסמכים אשר קיימת חובה להמציאם ואף לא מתייצבים לחקירה אליה הוזמנו.
המפריע למפקח במילוי תפקידו הינה עבירה פלילית לכל דבר ועניין והעונש בצידה הינו כתב אישום פלילי וקנסות ואף מאסר של 6 חודשים.
למעסיק עומדת הזכות להיוועץ בעורך דין לענייני עובדים זרים טרם הוא מוסר מסמכים או עדות בחקירה שעלולים להפלילו.
חובת החזקת מסמכים במקום העבודה
מי שמעסיק עובד זר יחזיק במקום העבודה שבו מועסק העובד הזר את המסמכים הבאים:
צילום אשרת העובד הזר.
עותק של חוזה העבודה עם העובד הזר ותרגום נכון שלו בשפה העברית.
העתק פוליסת ביטוח רפואי.
חובת מעסיק בפועל כלפי עובד זר המועסק אצלו דרך קבלן כוח אדם
פעמים רבות מועסקים עובדים זרים באמצעות קבלני כוח אדם.
במקרה זה, האחריות להעסקת העובדים הזרים כדין מוטלת על קבלן כוח האדם.
למרות האמור, אחריות זו תעמוד גם לפתחו של המעסיק בפועל אם התקיים אחד מהמקרים הבאים:
העובד הזר הודיע למעסיק בפועל שקבלן כוח האדם הפר לגביו חובה וזו לא תוקנה גם לאחר שדרש אותה מהקבלן בכתב .
נמסרה למעסיק בפועל הודעה ממפקח , בכתב, כי בידיו מידע לפיו קבלן כוח האדם לא מילא חובה כלפי עובד זר המועסק אצלו .
העובד הזר הגיש תלונה או תובענה בשל אי מילוי החובה .
במקרים אלה מוטלת על המעסיק בפועל לפעול על מנת שהחובה שהופרה תתוקן לאלתר.
הממונה על זכויות עובדים זרים
העובד הזר וכל אדם רשאי להגיש תלונה בכתב לממונה על זכויות עובדים זרים בשל הפרת הוראת החוק או אי מילוי מהחובות כלפי עובד זר.
תפקידו של הממונה לפעול כלפי מעסיקים של עובדים זרים לצורך אכיפת זכויות העובדים הזרים לפי דיני העבודה .
לצורך מילוי תפקידו ובירור התלונות רשאי הממונה לפנות למעסיק ולדרוש ממנו כל מסמך וכל עדות לעניין קיום חובותיו לפי דיני העבודה כלפי העובד הזר שלגיו הוא מברר את התלונה וגם כלפי עובדים זרים אחרים המועסקים על ידו באותו מקום עבודה.
העסקת העובד הזר.
הממונה יחליט בהתאם לשיקול דעתו על אופן הטיפול בתלונה כאשר בסמכותו להגיש להגיש לבית הדין לעבודה או בית המשפט תביעה אזרחית נגד מעסיקים בעילות הנובעות מהתלונה.
בית הדין או בית המשפט יהא רשאי ליתן למעסיק צו המורה
מקום בו התלונה נמצאת בברור בפני ערכאה משפטית – התלונה לא תטופל על ידי הממונה.
החוק קובע שפניה לממונה או הגשת תביעה כאמור כשלעצמן לא ימנעו הרחקתו של עובד זר מישראל לפי דין ולא יעכבו הרחקה כאמור.
אי שיתוף פעולה עם הממונה לעניין מתן מידע או המצאת מסמכים מהווה עבירה פלילית גם היא.
חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה תשע"ב -2011
מטרתו של החוק הינה, להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה באמצעות שימוש באכיפה מנהלית, בנוסף לאכיפה הפלילית והטלת עיצומים כספיים, בהתאם לסוגי עבירות המנויות בו.